הסכמים בליטראליים מבוססים על יחסים בילטרליים (יחסים דו-צדדים) הם יחסים בין שתי מדינות ריבוניות שמסדירות את היחסים בין הצדדים להסכמות בכל מיני תחומים דיפלומטים, כלכליים, תרבותיים וכיו'. זאת, בשונה מפעילות אונילטרלית (פעילות חד־צדדית הנעשית על ידי מדינה אחת).
לאחרונה עולה רבות המושג של הבאת עובדים זרים ממדינות שיש /או אין איתם הסכמים בילטראליים (הבאת העובדים מ מלאווי לענף החקלאות ללא הסכם בילטראלי) משמע הדבר שאין עם מדינת ישראל והמדינה שממנה מביאים את העובדים כל הסכמה בהתאם לאמנות הבינלאומיות להבאת עובדים מאותה מדינה לישראל, ואין כלל הסדר לצורת ההעסקה של העובדים, איך לאתר אותם ולעשות איתם הסכמי עבודה בכדי להגביל את תופעת הסחר בבני אדם כמוזכר באמנות הבינלאומיות בנושא העסקת עובדים זרים ומהגרי עבודה ומשפחותיהם וניודם ממדינה לאחרת שכן דבר זה אמר להיות מוסדר בהתאם לאמנת האו"ם.
עד כה חתמה ישראל על הסכמי עבודה בילטרליים עם עשר מדינות כל מדינה בענף אחר ומיוחד לאותו ענף וזאת בשל סיבות רבות כגון מומחיות העובדים ממדינות לאותו ענף, ההסכמים נחתמו ב:
ענף הבניין:
- בולגריה בשנת 2011
- מולדובה בשנת 2012
- רומניה בשנת 2014
- אוקראינה בשנת 2016
- סין בשנת 2017
- נפאל בשנת 2020
ענף החקלאות:
- תאילנד בשנת 2010, ו- 2020
- נפאל בשנת 2020
ענף הסיעוד הביתי והמוסדי ומלונאות:
- פיליפינים בשנת 2018 (סיעוד ביתי ומלונאות)
- סרילנקה בשנת 2020
- גאורגיה בשנת 2020 (סיעוד מוסדי)
- נפאל בשנת 2020 (סיעוד מוסדי)
יש לציין כי כל ההסכמים אושררו והם עודם בתוקף לעת עתה, למרות שרק הסכם אחד שפורסם וקיבל מעמד של "כתב אמנה" שכן כל הסכם כזה אמור לקבל כתב אמנה בהתאם לחוק הבינלאומי ובהתאם למגילת האו"ם ואמנת וינה לדיני אמנות, שכן הדינים מחייבים מדינות החותמות על הסכם בינלאומי או על אמנה להגישם לרישום בהקדם האפשרי במזכירות האו"ם, לשם פרסומם. בית המשפט העליון פסק ש"תכליתם של סעיפים אלה היא למנוע 'דיפלומטיה סודית' ו'הסכמים סודיים' ולהבטיח פרסומם של כל ההסכמים הבינלאומיים והאמנות… קרי, להבטיח שקיפות".
בכפוף לאמנות והחוק הבינלאומי מדינת ישראל מחויבת לשמור על מהגרי העבודה ומשפחותיהם ולקלוט מהגרי עבודה אך ורק בכפוף לאותם דינים וחוקים, זאת בכדי למנוע אותם מהלכים של תשלום דמי תיווך גבוהים בגין העברת אותם מהגרי עבודה מארצם למדינת ישראל דבר שנחשב בהתאם לדין הבינלאומי כסחר בבני אדם.
באותם הסכמים בילטראליים מוסכם בהם כל נושא האחריות לגבי כל עובד בכל ענף וענף, בהם צריך להבהיר כל הנקודות אשר יכולות לצור מחלוקת בעתיד ואופן בירור אותן מחלוקות ואף עוד הרבה נושאים דנים בהם באותם הסכמים כגון:
- רשות המוסמכת. מי הרשות המוסמכת בכל מדינה האחראית לטפל בנושא העברת העובדים וההסכמים איתם? והאם יש חובה לפתוח משרד במדינה השנייה?
- חילוף המידע. האם יש לשלוח מידע כללי בין שתי המדינות לרבות תנאי העבודה והמחייה שיטות שכר, תשלומי ביטוח לאומי, ניכוי מס וכו'. ואף מידע שאינו קשור רק בנושאי עבודה כגון מידע על מנהגים חברתיים, כללים דתיים וכיו'
- מהגרים בלתי חוקיים. האם יש להסדיר את מעמדם של המהגרים שנמצאים באופן לא חוקי ואם כן אז באיזה תנאים, והאם יש חובה על המדינה שהגיעו ממנה לקלוט את אותם מהגרים לא חוקיים.
- הודעה על משרות פנויות. כיצד להודיע למדינה השולחת על משרות פנויות בודדות או קבוצות של משרות זהות או דומות? האם צריך לפרט למשל כישורים מיוחדים, תנאים מיוחדים העשויים לחול עליה ומשך העבודה הצפוי וכו'?
- רשימת המועמדים. איך המדינה השולחת אמורה לרשום מחפשי עבודה המבקשים תעסוקה במדינה אחרת? האם יש לציין את המקצועות של כל אחד מהמועמדים והמצב המשפחתי שלהם?
- בחירה מראש. האם הרשות השולחת או הסוכנים שלה יהיו אחראים על בחירה מראש מתוך רשימת המועמדים של האנשים הנראים מתאימים למשרות המוצעות? האם למועמדים חייב להיות עבר פלילי נקי?
ויש עוד הרבה נושאים אשר דנים בהם בהסכמים הבילטראליים אשר ממזערים כמה שיותר את הסיכויים להתגלעות מחלוקות בין העובדים והמעסיקים זאת בכדי לשמור על יחסים טובים בין המדינות.
על הסכמים בילטראליים והעסקת עובדים זרים בישראל בהרבה ענפים תמיד אפשר לפנות למשרדינו ולקבל את כל המידע הדרוש בכדי שההעסקה שלכם תהיה חוקית ועל פי דין.
תתקשרו עכשיו למשרד עו"ד ענאן חמאם להנפקת היתרים להעסקת עובדים זרים כחוק בחברתכם.
