מדינת ישראל כמו מדינות רבות אחרות בעולם מקיימת מדיניות הגירה לשטחה. בשל כך המדינה מפעילה מערך של חלוקת אשרות כניסה לישראל על בסיס קריטריונים הקבועים בחוק על מנת להסדיר את נושא מבקשי הכניסה לישראל.
מהי אשרת כניסה לישראל ?
החוק במדינת ישראל קובע כי כל אזרח זר המעוניין להיכנס לישראל חייב בבקשת אשרת כניסה לישראל על פי חוק. על מנת לקבל את האשרה ( ויזה ) יש לפנות לשגרירויות ישראל השונות ברחבי העולם ולבקש בקשה לקבלת האשרה. אם זאת ישנן מדינות שמדינת ישראל מאפשרת לאזרחים שלהן המגיעים לישראל למטרת תיירות או ביקור, לקבל אשרת שהיה בישראל למשך 90 יום כאשר האשרה מונפקת עבורם עם הגיעם לארץ. באוגוסט 2024 יכול שינוי בהליך ויהיה צורך לקבל היתר כניסה אלקטרוני. חוקי ההגירה שמכילה מדינת ישראל, מבצעים הבחנה בין מי שמבקש להיכנס לישראל לצורך ביקור, לבין מי שמבקש להיכנס אל המדינה לטובת השתקעות בה. הכלל המנחה את המדיניות בנושא הוא שכניסה לישראל מחייבת קבלת אשרת כניסה לתקופה של עד 90 יום, מעבר לכך דורשת המדינה רישיון ישיבה. כלל התקנות והחוקים מוסדרים בחוק הכניסה לישראל שם מונים את כלל סוגי האשרות השונות. בישראל החוק חל על כולם, מלבד על יהודים הנחשבים עולים חדשים ועליהם חל חוק השבות.
מתי נדרשת אשרת כניסה לישראל?
אשרת כניסה לישראל נדרשת במקרים רבים ומגוונים מסביר עורך הדין ענאן חמאם, מומחה לתחום האשרות. בדרך כלל ישנה בקשה של אזרחים ממדינות זרות שעימן ישראל לא מקיימת אמנת הגירה הדדיות, או שאינם מנהלות קשרי דיפלומטיה יציבים עם ישראל. מבקרים אלו ידרשו לקבל היתר של אשרת כניסה לישראל טרם כניסתו למדינה באחד ממעברי הגבול. בין המדינות שאזרחיהן נדרשים בהצגת ויזה אפשר למצא בין השאר את סין, סיישל, וייטנאם, ניגריה ועוד. במצבים הללו דורש משרד הפנים מהמבקש לבקר בישראל להגיש בקשה עבור מתן אשרת כניסה לישראל. הבקשה יכולה להיות מוגשת עבור האדם עצמו או עבור ילדיו במידה והם עדיין קטינים.
סוגי אשרות כניסה עיקריות לישראל
אשרת כניסה לישראל איננה אשרה חד ערכית, כלומר ישנן סוגים שונים של אשרת אותן ניתן לבקש ולקבל ולכל אשרה הייחוד והצורך שלה :
אשרת עבודה מסוג ב-1
זוהי למעשה אשרה המאפשרת לעבוד בישראל בעבודה זמנית. נתין זר המבקש לעבוד במדינת ישראל, חייב לקבל על כך אישור עבודה ואשרת כניסה המתאימה לכך. החוק מאפשר להגיש בקשה לאשרה עבור סוג עבודה אחד בלבד. תהליך קבלת אשרה מסוג ב-1 כולל ארבעה שלבים כפי שממשיך להסביר עורך הדין ענאן חמאם :
- הגשת בקשה מסודרת המופנית אל רשות האוכלוסין וההגירה.
- הגשת בשה לאשרה מסוג ב-1 במשרד הפנים.
- הנפקת הויזה ( האשרה ) במדינת המצא של המבקש, אשרה המאפשרת כניסה חד פעמית.
- הארכה של האשרה וקבלה שלהיתר כניסה רב פעמי.
אשרת מבקר מסוג ב-2
זוהי אשרה המאפשרת היתר כניסה למדינה עבור ביקור או עניני עסקים. אשרת כניסה לישראל סוג ב-2 היא למעשה אשרת מבקר. אשרה זאת ניתנת בדרך כלל לתיירים, אנשי עסקים או מבקרים. האשרה מופקת בדרך כלל עבור המבקש, בן או בת הזוג שלו וילדיו של המבקש. גם אם זה בא למטרות עבודה. כאמור האשרה מונפקת עוד במדינת היעד של המבקש, בטרם הגיעו לישראל, אם לא יעשה כן, ייתכן וכניסתו לארץ תימנע. עבור אזרחי מדינות שונות מדינת ישראל מעניקה פטור מהצורך בויזה ב-2. בין המדינות הללו ניתן למנות את מדינות האיחוד האירופי, מדינות צפון אמריקה אוסטרליה, רוסיה, מדינות האוקיינוס השקט ועוד.
אשרות כניסה משניות לישראל
- אשרת מתנדב מסוג ב-4 אשרת כניסה המוענקת לארגונים שונים ביניהם ארגונים ממשלתיים, ציבוריים או מהמגזר השלישי המבקשים להכניס מתנדבים לצורך פעולות הומניות או אידאולוגיות ללא תשלום של שכר.
- אשרת סטודנט / תלמיד מסוג א-2 – אשרה אשר מבקשת לאשר שהייה בישראל לצורך לימודים במוסד אקדמאי מוכר, לרוב בתחום ההשכלה הגבוהה.
- אשרת איש דת מסוג א-3 – אשרת כניסה הניתנת למי שמשמים ככוהני דת במוסדות דתיים.
עורך הדין ענאן חמאם
עורך הדין ענאן חמאם, מומחה בטיפול וייצוג מבקשים קבלת אשרת כניסה לישראל. העיסוק בנישה מיוחדת זאת מאפשרת התמקצעות ופתרון של מצבים סבוכים היכולים לצוץ במהלך התהליך. עם ניסיון של שנים רבות וייצוג אלפי מקרים מכל הסוגים, הידע והניסיון מביאים תוצאות בשטח.