היתר עבודה לפלסטינים

היתר עבודה להעסקת עובדים פלסטינאים

מאת: עורך דין ענאן חמאם | מעודכן לתאריך: 1/3/2023

בתחילת שנת 1970 אישרה מדינת ישראל כניסת פלסטינים לתחומיה למטרות עבודה ותעסוקה וזאת ללא צורך בהנפקת אשרות עבודה בישראל, מצב אשר נמשך עד לשנת 1993 ובו עובדים פלסטינים, ואזרחים בכלל מכל אזורי הרשות הפלסטינית, יכלו להיכנס לישראל מבלי שיצטרכו להנפיק היתר כניסה ו/או עבודה. לאחר הסכם אוסלו, הטילה מדינת ישראל עוצר כללי על אזורי הרשות הפלסטינית וכניסת תושבי הרשות נאסרה והותנתה בקבלת היתר מיוחד לסיבות מיוחדות כגון:

א. סיבות הומניטריות – מקרים רפואיים דחופים, טיפולים רפואיים שאין אפשרות לקבלם בישראל וכו'.
ב. חיפוש עבודה – עובדים אשר מעוניינים למצוא ולחפש מקום עבודה או להגיע לראיון עבודה בישראל.
ג. היתר לסוחר – אנשי עסקים וסוחרים אשר מגיעים לישראל לצרכים עסקיים, לרכוש ו/או למכור סחורה וכו'.
ד. היתר עבודה – היתר שניתן לעובדים אשר יש להם מקום עבודה מסודר ומגיעים לעבוד.

מכסות להעסקת עובדים פלסטינאים

היתרי עבודה ניתנים למעסיקים ובהתאם לחוק הגנת זכויות עובדים וההסכמים הקיבוציים בכל ענף – לעתים אף הוטלו הגבלות על המעסיקים ו/או הגנות על זכויות העובדים הפלסטינים וזאת תוך החלת זכויות העובדים על אותם תנאי העסקה תוך התניית עמידה באותם תנאים על ידי המעסיק למתן מכסה להעסקת עובדים פלסטינים. המכסות להעסקת עובדים פלסטינאים בארץ הוקטנו עם פרוץ האינתיפאדה השנייה (2000־2011), אבל גדלו שוב החל משנת 2012 בעיקר בענף הבנייה כאשר לקראת סוף שנת 2015 היוו הם כ-18% מהמועסקים בתחום. בימנו אלו, העובדים הפלסטינאים מהווים קרוב ל-30% מהמועסקים בענף, רובם בעבודות שלד, טיח, ריצוף וכו', הנחשבות לקשות ומייגעות בתחום. בסוף שנת 2017 דווח כי עבדו בישראל קרוב ל-128 אלף עובדים פלסטינים אשר עבודתם וכניסתם מוסדרת בהיתרים שניתנו על ידי המת"ק (מנהלת תיאום וקישור). על מנת להבטיח אותן זכויות ותנאים, חויבו המעסיקים הישראלים לשלם לעובד הפלסטיני את משכורתו ללא התנאים שמגיעים לו ישירות, משמע העובד מקבל את המשכורת נטו בהעברה בנקאית לחשבון הבנק שלו ו/או בצ'ק שמונפק על שמו בלבד בלי אפשרות להעבירו, וכל יתר הזכויות (פיצויים, תגמולים, פנסיה, ביטוח לאומי ומס הכנסה) משולמות ישירות למדור התשלומים ברשות ההגירה והאוכלוסין באזור מושבו של המעסיק ו/או החברה שמעסיקה את העובד.

בכדי לקבל היתר להעסקת עובד פלסטיני יש להנפיק אשרות מיוחדות, כאשר לכל ענף וועדה מיוחדת אשר מאשרת או מסרבת למתן מכסה למעסיק זה או אחר, הכל בהתאם למכסות אשר אושרו על ידי המדינה ו/או בשל אי עמידה של המעסיק בתנאי הסף ו/או בשל עבירות בתחום זכויות עובדים מהעבר ולאו דווקא עם עובדים פלסטינים. חשוב לציין כי אותן מכסות, כאשר הן מאושרות, מונפקות אך ורק על שם אותו מעסיק שאינו יכול להעבירן למעסיק אחר, ו/או להעביר את העובד לעבוד אצל מעסיק אחר, שכן הדבר מהווה עבירה פלילית. המעסיקים אמורים לעמוד בתנאי סף מיוחדים בכדי לקבל מכסה להעסקת עובדים פלסטינים כאשר הדבר חשוב ביותר הוא שיהיה להם תיק ניכויים ותיק בביטוח הלאומי שבו מדווח על העסקת עובדים ישראלים. ישנם לא מעט מקרים בהם המדינה מקשה ובצדק על מתן מכסות למעסיקים ישראליים וזאת בכדי להבטיח כי אלו מיצו את כל האמצעים העומדים לרשותם בכדי למצוא לאותן משרות ו/או עבודות מיועדות עובדים ישראליים מתאימים, בכדי להגן על שוק העבודה לעובדים הישראליים ולהיות בטוחים שבאמת אין מי שיבצע אותו עבודות בישראל, ורק לאחר שימציא אותו מעסיק כל אותם המסמכים הדרושים המאמתים את ניסיונות העסקת עובד ישראלי ללא הצלחה, ניתנת המכסה להעסקת עובדים פלסטינים וזאת בכפוף לעמידת המעסיק ביתר תנאי הסף בכל ענף.

חלוקת המכסות לפי תחומי עבודה

מעסיקים ו/או חברות רבים יכולים להעסיק עובדים פלסטינים בישראל במגוון תחומים וענפים, זאת לאחר הגשת המסמכים הדרושים לקבלת ההיתר ו/או מכסה להעסקת העובדים – בין תחומי העבודה הבולטים ביותר ניתן למנות:

• בניין – חברות בנייה, קבלני בניין מכל התחומים, חברות פיתוח ותשתיות, קבלני שיפוצים, חברות מעליות וכו'.
• תעשייה ושירותים – בתי מאפה, מפעלי בטון, ייצור אלומיניום / זכוכית, מפעלי פלדה / ברזל, מוסכים, חברות ניקיון, חברות אחזקה ועוד.
• חקלאות – חקלאים למיניהם, רפתות, מגדלי הדרים, זיתים, קטיף וכו'.
• מסעדנות – כל תחום המסעדות, בתי קפה, מכירת אוכל מהיר, דוכני פלאפל, שווארמות וכו'.
• מלונאות – בתי מלון, אכסניות, בתי אירוח וכו'.
• סיעוד – בתי חולים גריאטריים ומוסדות סיעודיים למיניהם.

חלוקת המכסות נקבעת על ידי הממשלה ונעשית לכל ענף וענף בהתאם לדרישה והמחסור באותו ענף. בענפים מסוימים המכסות כמעט ולא מנוצלות על ידי המעסיקים הישראליים מסיבות אלו ואחרות. להלן חלוקת המכסות בהתאם לענפים:

1. בניין – המכסה להיתרי עבודה בבנייה היא הגבוהה ביותר ועומדת על 65,000 כאשר בענף זה 90% ממנה מנוצל, כאשר אלפי היתרים לא בשימוש. בענפים רבים אחרים שיעור המכסה שבשימוש נמוך יותר, כך למשל:
2. חקלאות – בענפי החקלאות, הכוללים בין היתר תעשייה חקלאית וקטיף, המכסה היא 17,000 היתרים אולם רק כ-60% ממנה מנוצלת, בעיקר כי חקלאים וקיבוצים רבים לא מגישים בקשות בצורה מסודרת ו/או לא חשופים לאותן אפשרויות.
3. תעשייה ושירותים – בתחום זה המכסה מונה כ-5,000 היתרים אך מתוכם מנוצלים רק 3,500 כלומר כ-70% וישנה אפשרות, בהתאם לדרישה, להגדיל המכסה.
4. מלונאות – מכסה של 1,000 היתרים בלבד אך למרות הביקוש בתחום, מנוצלים מאותה מכסה כ-3% בלבד על אף הקושי למצוא כוח אדם מתאים וגם בשל הקושי להעסיק עובדים פלסטינים באזור אילת שהינו אזור מלונאות מפותח.
5. סיעוד – במוסדות הסיעודיים המכסה דומה וקרובה לכ-1,000 היתרים, כאשר שיעור הניצול שלהם נמוך ועומד על 11% ואילו בענף המסעדנות רק 19% ממכסת ההיתרים מנוצלת.

ברשות האוכלוסין מסבירים כי בענפי המסעדנות, המלונאות והמוסדות הסיעודיים המכסות אינן מנוצלות משום שאושרו רק בחודשים האחרונים. לסיכום הדברים, תנאי הסף לקבלת מכסה להעסקת עובדים פלסטינים משתנה מענף אחד לאחר, כאשר הקריטריונים נקבעים על ידי המדינה לרוב בנוקשות וזאת בכדי להביא להסדרת אותו תחום העסקה, להגן על שוק העבודה בישראל וגם בכדי לא לגרום לניצול לרעה של העובדים הפלסטינים אשר מגיעים לעבוד כחוק בישראל.

בכל שאלה ופרטים נוספים האם העסק שלך יכול לקבל מכסה להעסקת עובדים פלסטינים, צרו עמנו קשר ונשמח לסייע בהקדם על הצד הטוב ביותר!

העסקת עובדים פלסטינים

חלק גדול מהחברות והמפעלים והעסקים הגדולים הבינונים והקטנים בישראל מעדיפים לקבל היתר להעסקת עובדים פלסטינים מסיבות רבות חלקן גם חסכון בעלויות כוח האדם ומענה לכח אדם ועובדי כפיים אשר מעוניינים לשמור על מקום עבודתם ויש להם מוסר עבודה גדול מאוד דבר אשר נגרם בשל העדר מוטיבציה של חלק גדול מהעובדים הישראלים ומחסור בכח האדם של עובדי הכפיים.

אותו מחסור גורם לפניה של רבות מהמפעלים, חברות ועסקים לקבלת היתר להעסקת עובדים פלסטינים אשר מסכימים לעבוד בכל תנאי עבודה על מנת לשמור על פרנסה קבועה ויציבה.

העסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין

הכמות הכי גדולה של ההיתרים שמונפקים והמכסות שניתנו הם להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין אשר סובל לאחרונה ממחסור אדיר של כוח אדם ועובדי כפיים, בשל אותו מחסור ובהחלטת ממשלה הוגדלה כמה פעמים המכסה להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין.

ההליך לקבלת היתר להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין הינו כרוך כמה דברים מהותיים ביותר וזאת כניסיון לתת מענה למחסור בשוק הדירות למגורים בישראל.

לא כל קבלן בניין יכול לקבל היתר להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין אלא לרוב אותם היתרים אם לא ברובם ניתנים לקבלנים אשר יש להם פרויקט בנייה למגורים בתוקף, ובהתאם לגודל הפרויקט ניתנת להם המכסה.

לצערנו הרב יש כמות לא מבוטלת של קבלנים אשר מקבלים היתרים להעסקת עובדים פלסטינאים בענף הבניין שמציגים היתרי בניה למגורים אך הם מנצלים את אותה מכסה שהם מקבלים בכדי למכור ו/או לסחור באותם היתרים דבר אשר גורם נזק רב לענף הבניין בארץ בכלל ובשוק הדירות למגורים בפרט.

חברות בנייה אשר מעסיקות קבלני ביצוע ו/או קבלני משנה ויש מטעמם מנהל עבודה שנוכח בשטח ומפקח על כל מי שנכנס לאתר הבניה בודק את ההיתר של כל עובד אשר נכנס לשטח הבניה שלהם, ובמקרה שאותו עובד מונפק ההיתר שלו על שם של קבלן שאין לחברה הקבלנית שבאחריותה אותו פרויקט הסכם כלשהו מונע מאותם עובדים להיכנס לשטח שלהם וזאת כי האחריות בסופו של יום נופלת בחלקה גם עליהם כי לא ביצעו את הפיקוח על הנכנסים לשטחה בצורה נכונה.

שלילת היתר להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין מחברה שמפרה נוהל דיווח

הרבה קבלנים אשר מקבלים היתר להעסקת עובד פלסטיני בענף הבניין חושבים שבעת שהם קיבלו את ההיתר הם יכולים לעשות אתו כאוות נפשם, ומה שחשוב מבחינתם זה רק להעסיק את העובד ולשלם לו את המשכורת שלו בזמן דבר אשר אינו נכון בלשון המעטה, שכן בעת קבלת ההיתר חותמים בעלי המניות ו/או המנכ"ל של החברה על אחריות אישית לגבי הדיווח של המשכרות של העובד, שעות העבודה שלו ושהם מתחייבים לשלם את הזכויות הסוציאליות של אותו עובד בזמן, לרבות התנאים שצוינו בהסכם הקיבוצי בענף הבניין.

לא פעם קיבלו קבלנים התראות בטרם שלילת ההיתר להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין זאת בשל אותו זלזלו שיכול להיגרם מדי פעם מתום לב ו/או בשל תקלות טכניות של החברה למשל הקפאת רישיון הקבלן רשום של אותה חברה, וכאשר מקבלים את ההתראה ולא מתייחסים אליה מתקבלת נגדם החלטה לשלילת ההיתר בהעדר וזאת למרות שניתנה להם ההזדמנות להשמיע את דברם ואף לנסות לתקן את המחדל.

ההתחייבות האישית של מנכ"ל חברה ובעלים בעת קבלת היתר להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין 

 כפי שציינו לעיל התחייבות בעת קבלת ההיתר להעסקת עובד פלסטיני בענף הבניין היא אישית של המנכ"ל או של בעלי החברה ו/או במהנדס הראשי של החברה, יש לשים לב אם אחד מאותם בעלי תפקיד בחברה סיים את עבודתו חלה עליו האחריות להודיע לרשות האוכלוסין וההגירה לגבי סיום עבודתו בכדי שהאחריות תחול על אדם אחר או לחלופין שיבוטל ההיתר וזאת בכדי שידאג שלא יהיה חשוף בפני תביעה בשל אחריות אישית.

הרבה מהנדסים או מנכל"ים של חברות אשר סיימו את עבודתם בחברה מסוימת אך לא דיווחו לרשות האוכלוסין וההגירה ולא ביקשו להסיר את שם, נתקלים בקשיים לקבל היתר על שם חברה אחרת אשר הם בעלי תפקיד באותה חברה חדשה וזאת כי החברה הראשונה לא עבדה לפי הנוהל וההיתר שלהם בוטל ואז הרישום כאילו מי שהתחייב שהוא אותו מהנדס או מנכ"ל הפר את ההתחייבות שלו ואז בעת הגעה על חברה חדשה לא יאפשרו לו קבלת היתר לחברה החדשה כי הוא לכאורה לא עמד בתנאים שחתם עליהם בעת קבלת ההיתר.

על החלטות כאלה מגישים ערעור וזאת בכדי לשמור עתידית על האפשרות לקבל היתר להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין.

העסקת עובדים פלסטינים בענף החקלאות

ענף החקלאות מסתמך בהרבה על קבלת היתרים להעסקת עובדים פלסטינים בענף החקלאות, וזאת כמו בענף הבניין יש מחסור מאוד גדול של עובדי כפיים, דבר אשר מקשה על החקלאים לנהל את המשק שלהם בצורה תקינה ושיהיו יעילים ורווחיים.
הטכנולוגיה בענף החקלאות שהינו מקור גאווה בשל הישגיו למדינת ישראל בכל העולם נעמד ולא פעם אחד בחוסר אונים בשל המחסור בכוח האדם כי לא כל ענף החקלאות יכול להסתמך על אותה טכנולוגיה ונכון לעכשיו אין תחליף מלא לכוח אדם בחקלאות, דבר אשר מעלה את הדרישה להעסקת עובדים פלסטינים בענף החקלאות.
כבר כמה פעמים נעמדים החקלאים בצומת דרכים שהם נאלצים להחליט "להיות או לא להיות" בלהחזיק את המשק שלהם זאת בשל מחסור בכוח אדם זול יחסית ומיומן שיכול לטפל בסוגי גידולים מסוימים שמצריך השקעת זמן רב בהכשרת עובדים מומחים בתחומים מסוימים.
למשל חלק גדול ממגדלי התבלינים ו/או הפרחים הרגישים אשר הכשירו עובדים פלסטינים נתקלים בבעיות והם לרוב לא רק לקבלת היתר להעסקת עובדים פלסטינים אל יש חלק מאותם עובדים לאחר השקעה כה גדולה בהכשרתם נמנעים מלהיכנס לישראל בשל קיום סירוב ו/או מניעה משטרתית ו/או ביטחונית שלרוב אינן מוצדקות, למרות כל הפניות של אותם חקלאים והתחייבויות מטעמם כי אותו עובד יתנהל בצורה מסודרת וכדין, המת"ק מסרב לתת להם היתרים ו/או להסיר את המניעה שהוטלה ולפעמים בשל סיבות שאינן מוצדקות למשל אם ההיתר של העובד הסתים כאשר הוא היה בישראל ולא האריך אותו ואז נתפס כאשר ההיתר הסתיים לפני כמה ימים.

העסקת עובדים פלסטינים בענף החקלאות העונתית

בכל עונה של מסיק זיתים או של פרי הדר ניתנים היתרים להעסקת עובדים פלסטינים בענף החקלאות העונתית, שהינה לתקופה של 3 או 4 חודשים עד לסיום של אותה עונה.
בסופו של יום החקלאות היא גם עסק שצריך להרוויח ושימשיך להתקיים, העסקת עובדים פלסטינים בענף זה נותן נשימה ופרנסה לחקלאים ולאותם עובדים פלסטינים, בכדי לגרום לאותו ענף חקלאות לפרוח הכי קל זה לשחרר כמה שיותר היתרים להעסקת עובדים פלסטינים בענף החקלאות, שכן הם יכולים להתנייד ביותר קלות בשל הקרבה הגאוגרפית ובשל בירוקרטיה יותר קלה מאשר להביא עובד מתאילנד או מנפל לעבוד בענף החקלאות, מה גם השפה הינו גורם מאוד מכריע בסוגיות כאלו ואף התרבות אינה שונה בהרבה דבר שמקל על התקשורת בין העובד והמעביד ואז בעת תקשורת סבירה אפשר לקבל תוצאות בהתאם לציפיות.
העסקת עובדים פלסטינים בענף החקלאות על ידי קבלני משנה
לא פעם העבודה של הקטיף העונתי מתבצע על ידי קבלני משנה אשר חותמים עם החקלאים על חוזים והתחייבות לקטוף את הזיתים שלהם ו/או כל דבר אחר שמגדלים.
אותם קלנים מקבלים מכסה להעסקת עובדים פלסטינים בהתאם לשטח שחתמו עליו הסכם ואז נוצר מצב ובהרבה מקרים כי אותם קבלנים סוחרים באותם היתרים, ובזאת הם פוגעים בחקלאות ומוציאים לה שם רע, דבר אשר מקשה על החקלאים עתידית לקבל היתרים.

מעוניינים לדעת עוד ולקבל ייעוץ טלפוני, תתקשרו אלינו ו/או תשאירו הודעה עוד עכשיו וניתן לכם את כל התשובות לשאלות שלכם.